דף הזהב בע"מ נ' טובי

פסק דין

התביעה

1.התובעת ביצעה עבור הנתבע פרסומים לעסק ההובלות שלו בשנים 2005 ו- 2006.

לטענת התובעת נותר הנתבע חייב לה כספים ועל כן הגיעה עמו ביום 9.10.06 להסכם פשרה לפרעון החוב ולפריסתו, כמפורט בנספח א' לכתב התביעה.

בהתאם להסכם אושר חוב בסך של 46,488 ₪ נכון ליום 18.6.06, ונקבעו תשלומים שאם יעמוד בהם הנתבע יופחת סך כל חובו לסך של 43,650 ש"ח.

מאחר והנתבע לא עמד בתשלומים הוגשה כנגדו התביעה בגין החוב המלא משוערך למועד הגשת התביעה, סך של 56,248 ₪.

במהלך הדיון הודיעה התובעת על הקטנת סכום החוב שכן עקב טעות לא הפחיתה תשלומים ששילם הנתבע ממועד חתימת ההסכם ואילך, ועל כן העמידה את סכום התביעה ע"ס של 41,993 ₪.

ראה פירוט התשלומים בהודעה שבתיק.

הגנת הנתבע

2.בתצהיר שצורף לבקשה למתן רשות להתגונן הכחיש הנתבע קיומו של חוב כלשהו לתובעת, וכן הכחיש חתימתו על הסכם הפשרה וטען כי חתימתו זויפה, ובשל כך הגיש תלונה למשטרת ישראל.

הנתבע מאשר כי היה לו קשר עסקי עם התובעת וטוען שהיה חוב של 5,000 ₪, בשל המחאה שחזרה אך שילם החוב ותיק ההוצל"פ נסגר.

עוד טוען הנתבע כי במהלך השנים לא קיבל כל הודעה, התראה או מכתב על קיומו של חוב, וכי בעת שהיה מבצע הזמנה היה מוסר המחאה ומקבל חשבונית ומעולם לא ביצע עסקה ללא מתן המחאה.

לבסוף טוען הנתבע כי הינו מחפש את כל המסמכים הנוגעים לקשר העסקי עם התובעת, וכן את ספחי השיקים שיוכיחו כי חתימתו שונה מהותית מהחתימה המופיעה על גבי ההסכם והנטענת להיות חתימתו.

הנתבע ביקש אורכה של חודש להמצאת המסמכים החסרים הן מהבנק והן מרואה החשבון.

יצוין כבר עתה כי לא הומצאו ע"י הנתבע מסמכים כלשהם, ותמוה הטענה כי העלות של הנפקת מסמכים מהבנק אלפי ₪.

לא הובהר מדוע לא הומצאו המסמכים האחרים, לרבות מרואה החשבון.

החתימה על הסכם הפשרה

3.בתחילת הדיון הצעתי לצדדים להעביר את החתימה שבמחלוקת למתן חוות דעת של מומחה. ב"כ הנתבע נתן הסכמתו ואילו ב"כ התובעת סירב, ועל כן אפשרתי בהחלטה מיום 21.6.10 לכל צד להגיש חוות דעת מטעמו.

הצדדים לא הגישו חוות דעת גרפולוגית והסתפקו בהעדת עדים מטעמם.

הדרכים להוכחת חתימה נקבעו בפסיקה כדלקמן: